מפלגות המרכז חייבות להתעשת ולאחד שורות

שלמה איזקסון

מפלגות המרכז עסוקות בהטחת עלבונות בשעה שהן נאבקות על פירורים. מה עליהן לעשות? ומהו גורל המחנה? שלמה איזקסון בטור דעה מיוחד

בימים אלו, ראשי מפלגות המרכז לא יכולים עוד להתאפק וחזרו למנהגם המזוכיסטי- הטחת עלבונות זה בזה, פיצול המחנה וירי בתוך הנגמ”ש. מנהיגי מפלגות המרכז עסוקים יותר במלחמות פנימיות, קרבות אגו, יצירת רשימות חדשות ופירוק מפלגות קיימות, מאשר באיחוד השורות, חיזוק וחיבור בין המפלגות והגדלת כוחו של המחנה. בעוד תומכי הליכוד מתאחדים ברובם סביב מנהיגם נתניהו ומתמקדים בניצחון מפלגתם וגוש הימין בבחירות, זירת השמאל-מרכז הפכה לכזו שאוכלת את יושביה ושקועה במאבקים פנימיים. הצטרפותו למירוץ של גדעון סער, אשר נטוע בימין אך נתפס בעיני רבים כאלטרנטיבה שלטונית, נוגסת עוד נתח מגוש המרכז המדמם ומהווה קריאת השכמה ללפיד, גנץ ויעלון.

אנשי כחול לבן, יש עתיד ושחקנים פוטנציאליים נוספים מתקוטטים כעת על הפירורים שנותרו מהמחנה, במקום לפעול יחד על מנת לשקם ולהגדיל את חלקו היחסי של השמאל-מרכז במפה הפוליטית. צדק יאיר לפיד כששאל את עמיתיו: “אתם רוצים להתאחד או להתאבד?”. אין זה אומר כי לפיד צודק בכל מהלכיו וחף מטעויות, אך המסר שהשמיע הוא נכון מאוד ורלוונטי לכל מי ששואף להנהיג או לקחת חלק בהנהגת מחנה המרכז.

היוזמה לצירופו של הרמטכ”ל לשעבר אייזנקוט מבורכת והוא בהחלט ראוי להיות בין מובילי מחנה המרכז, אם לא יצטרף לסער, אך ניסיונו של בוגי יעלון לצרפו למפלגה חדשה שיקים, עלול להערים קשיים ולפצל עוד יותר את מחנה המרכז. על לפיד, יעלון, גנץ ואשכנזי, להניח בצד את הקרבות האישיים ולפעול יחד לאיחוי הקרעים בתוך המחנה וליצירת רשימה מאוחדת, שבראשה יעמדו ראשי המפלגות ולצידם שחקנים חדשים במגרש הפוליטי. כלל לא בטוח שרשימה זו תוכל להרכיב ממשלה לאחר הבחירות הקרובות, אך ראשית יש למנוע את המלחמות הפנימיות ואת התרסקותו של מחנה המרכז לשברים. אם אנשי כחול לבן ויש עתיד יפנו את מבטם מעט שמאלה הם יראו את מפלגת העבודה שסובלת שנים רבות ממאבקים פנימיים שהובילו אותה, לצד התחרות ממרכז המפה הפוליטית ופרישת בכירים, למצבה העגום. אם אינם רוצים בגורל דומה,

עליהם לחדול מהמלחמות הפנימיות ולשים את המשקעים האישיים ביניהם בצד.

מה גנץ יעשה? ולאן אייזנקוט יפנה? ישראל פריי ואיציק אלרוב מצטרפים להני זובידה בפאנל בחירות מיוחד. צפו:

אחדות השורות בין מובילי מחנה המרכז היא תנאי בסיסי להצלחתם בבחירות, אך היא לבדה אינה מספיקה. הרשימה שיקימו יחד צריכה להציג חזון ברור ואלטרנטיבה לשלטון הליכוד ולא להסתפק בקריאות להחלפתו של נתניהו. ראשי מחנה המרכז צריכים להציג תוכנית לייצוב ושיקום המשק הישראלי שניזוק באופן משמעותי ממשבר הקורונה, שדרוג וחיזוק מערכות החינוך והבריאות ולייצר תקווה להנהגה נקיית כפיים המחויבת לשלטון החוק. הם גם לא צריכים לחשוש מתמיכה בחידוש התהליך המדיני עם הפלסטינים וקידום חזון שתי המדינות כדי למנוע את איבוד אופייה היהודי – דמוקרטי של ישראל, לצד המשך המאבק בטרור ושמירת גושי ההתיישבות. תכנים אלו חיוניים כדי להבהיר שיש להם דרך ומסר שונה מהליכוד ומסער, ועל מנת לייצר תקווה ליום שאחרי ולא רק לבקר את המצב הנוכחי.

מחנה המרכז חייב להיות ברור במסריו אך גם כזה שיאחד ציבור רחב החל מהימין המתון ועד לשמאל המתון. הגוף המאוחד צריך לכלול בצמרת גם את שר המשפטים הנוכחי, אבי ניסנקורן, אשר הוכיח את נחישותו ועמידתו בפני לחצים וכן את אייזנקוט, ציפי לבני, אנשי ציבור מחלקו המתון של הציבור הדתי ונציגות צעירה ומתונה של המגזר הערבי ישראלי. מפלגה זו צריכה להותיר מרחב אידיאולוגי מימינה לסער ולבדל עצמה ממנו, בעיקר בתחום המדיני.

אם נגזרה על ישראל מערכת בחירות רביעית ומיותרת, חייבים מנהיגי מחנה המרכז להתייצב יחד, מאוחדים וחזקים, עם מסרים ברורים, תוכנית סדורה ותקווה עבור ציבור בוחריהם. אם יימנעו מכך ויפעלו מתוך שיקולי כבוד ושררה, הם מסכנים את עתידה של מדינת ישראל ולא יהיו ראויים יותר לאמון ותמיכת בוחריהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *