למה לי פוליטיקה עכשיו

הטור של מתי גוטמן

יאיר לפיד רצה לבוא להפגנה הגדולה במוצ”ש 14.1.23 אבל מארגני ההפגנה לא רצו שפוליטיקאים ינאמו בהפגנה. הם רצו הפגנה עממית משוחררת מהיבטים פוליטיים.

במחשבה ראשונה ראשונה, נראה לי שהם צודקים. הרי חופש בחירה בנישואים אינו נושא פוליטי אלא משהו פרטי בין אלו שרוצים להינשא.
האם יש משהו פוליטי בדרישה לשוויון לנשים, למיעוטים, או ללהט”בים?
האם הדרישות לחופש הפרט, להפרדת הרשויות, לחופש תנועה, או להפרדת הדת מהמדינה הן דרישות פוליטיות? כמובן שלא! כולן הן זכויות אדם בסיסיות והן חייבות להיות מחוץ לפוליטיקה. אכן, במדינות דמוקרטיות, כל זה כתוב בחוקה חזקה המשמשת חומת מגן מפני סכנה של עריצות השלטון.

אבל אצלנו אין חוקה. הדת מעורבבת עם הפוליטיקה, על נישואים אזרחיים אפשר רק לחלום. בית המשפט הוא שכבת ההגנה היחידה שלנו כנגד הסכנה של עריצות הרוב. עכשיו, הקואליציה שזכתה ברוב קטן בבחירות, רוצה לבצע מחטף פוליטי, לבטל את עצמאות בית המשפט. חלק מחברי הקואליציה מתנגדים בדיוק לאותן זכויות היסוד שהן מיסודות הדמוקרטיה. זהו מעשה פוליטי שיעניק כוח פוליטי בלתי מוגבל , ברוב של 61 פוליטיקאים.

ואתם, מנהיגי המחאה רוצים מאבק עממי, ללא פוליטיקאים?
הרי המאבק שאתם מובילים הוא מאבק פוליטי. לא בגלל שאתם רוצים שיהיה כזה אלא בגלל שהצד השני הפך אותו לפוליטי. ובכלל, פוליטיקה אינה מילה גסה. פוליטיקה היא הכלי דרכו משנים את המציאות במדינה דמוקרטית.
הפוליטיקאים באופוזיציה, הם הלוחמים המנוסים שצריכים להוביל את המאבק. זו עבודתם, יש להם מנגנונים בשכר, יועצים משפטיים וכל מה שצריך כדי להוביל מאבק. המחאה העממית, היא טובה וחשובה ומבטאת ציבור גדול. אבל המאבק ארוך ולא יכול להתקיים רק על מתנדבים שעוזבים את עבודתם ומשפחותיהם ויוצאים להפגנות.
שיתוף פעולה בין מנהיגי המחאה למנהיגי מפלגות האופוזיציה, יתן למחאה כוח רב וייצוג בכנסת.

תארו לעצמכם שתהיה תמיכה ציבורית רחבה והמחאה תגדל ותגדל, מי ימנף את ההצלחה ברחוב לשינוי פוליטי? כן הפוליטיקאים.
אבל כדי שזה יקרה, תנו לפוליטיקאים להוביל, עד לניצחון!