מי צריך שידור ציבורי?

הטור של מתי גוטמן

בתוך כל מבול הגזרות שמתכנן על ראשנו השלטון החדש, הופיעה הידיעה: ח”כ קרעי הגיש הצעת חוק להפרטת התאגיד. “לא צריך להיות שידור ציבורי” הוא אמר.
מה בוער להם לפרק, לסגור ולהפריט כל דבר טוב שקיים במדינה? במסווה של שוק חופשי, תחרות וליברליזם, הם רוצים לסגור או להפריט את הערוץ היחידי שמשוחרר מכבלי הרייטינג ומאימת המפרסם ויוצר תכנים עמוקים, מקצועיים, בלי להתלהם. כנראה שזה בדיוק מה שמפריע להם. הם רוצים לתת לציבור לחם ושעשועים במקום תכני עומק וביקורת לגיטימית. שיכרון הכוח שמשדרים חברי הכנסת של הממשלה המיועדת, משכיחים מהם שהם מייצגים חצי עם בלבד ואין להם סמכות מוסרית לעשות שינויי עומק במדינה.

בואו נבחן כמה תובנות יסוד על התקשורת, מה זה שידור ציבורי ומה חשיבותו.
התקשורת, היא המדיה שמתווכת בין המציאות לבין הציבור. העולם גדול ומלא אירועים ותופעות, וללא המדיה המתווכת, אין לציבור הרחב אפשרות לדעת מה קורה,. מעבר לתפקיד של התקשורת כצינור להעברת מידע, מוגדרת התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה ואכן יש לה תפקיד חשוב בהנגשה של התהליך הפוליטי לציבור, בדיווח, בחשיפה וביצירת שקיפות של הפעילות הציבורית. באמצעות דיווח זה יכול הציבור לשפוט את התנהלות נבחרי הציבור ולגבש את עמדתו בקשר לתפקודם.

מה זה שידור ציבורי ולמה הוא חשוב לנו, הציבור?
שידור ציבורי הוא שידור שאינו מסחרי והוא ממומן בצורה ישירה או עקיפה ע”י הציבור. אנו צריכים שידור ציבורי כי החלופה, שהיא השידור המסחרי, היא גוף כלכלי שמונע קודם כל משיקולי רווח והפסד. בניגוד לטענה שתחרות היא כלי לשיפור המוצר הרי התחרות בין גופי השידור, גורמת לפניה למכנה המשותף הנמוך ומורידה את הרמה. בעבר, היו הרבה גופי שידור קטנים שבאמת התחרו זה בזה. היום יש מספר קטן של גופי תקשורת ענקיים ששולטים בעיתונות המודפסת, באינטרנט ובתחנות הטלוויזיה, דבר שגורם לשליטה של מעטים, בעלי הון בכל התרבות האנושית העכשווית. אין תחרות אמיתית והערוצים המסחריים בארץ משדרים תכנים דומים.
הדעה הרווחת בציבור היא שהציבור הוא הלקוח של גופי השידור ולכן הם יתאמצו כדי שהלקוח יהיה מרוצה. בפועל הלקוח האמיתי הוא המפרסם שבלעדיו גופי השידור המסחריים לא יחזיקו מעמד. לכן התכנים יהיו כאלו שיהיו מקובלים ע”י המפרסמים ובטח לא יפגעו בהם.
אבל, שידור מודרני עולה הרבה כסף כי מערכות התקשורת הן יקרות ומשוכללות.
יש גבול לגובה האגרה (או המיסים) שהציבור מוכן לשלם שהפוליטיקאים מוכנים להסכים לו. לכן, השידור הציבורי אסור לו לנסות לדמות לערוצים המסחריים. אם יעשה כך, אז הוא באמת מיותר. כמו כן, זו טעות למדוד אחוזי רייטינג ולהשוות לערוצים המסחריים. זכות הקיום של שידור ציבורי הוא בשמירה על תכנים ייחודיים שאינם נמצאים בערוצים המסחריים. לכן התחרות צריכה להיות בתוכן, באמינות ובמקצועיות ולא בהפקות יוקרתיות ויקרות.
אם כך, למה פוליטיקאים מהשלטון החדש, רוצים לסגור את הערוץ? הם רוצים ערוץ שידור שיוכלו לשלוט עליו ולא ערוץ שהוא עצמאי, כפי שנקבע בחוק התאגיד. זכורה אמרתה המפורסמת של מירי רגב: “מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?”. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו, הציבור צריכים ערוץ עצמאי, שלא נשלט ע”י ממשלה כזו או אחרת.