הבעיה של כולנו
מאת ציפי לביא מארגון 'נבחרות'
הרבה נשים ברשת מבכות את הממשלה הנכנסת, כי הן מרגישות שהן לא מיוצגות בה מספיק.
וול, חמודות, אנחנו, הנשים החרדיות- לגמרי רגילות לזה.
מה טוב בממשלה עם כמעט 0 נשים? שתתעוררו. שנתעורר, אולי.
הרבה פעמים כשאנחנו, נשים חרדיות, מדברות בכאב על חוסר הייצוג שלנו בפוליטיקה ועל המחירים שלו, אנחנו מקבלות את התגובה: “טוב, זו הבעייה שלהן/שלכן, הנשים החרדיות, שבוחרות במפלגות המדירות. שיאכלו את מה שהן מבשלות.”
והנה קורה פה מעבר, מקואליציה ששברה שיא מגדרי לממשלה עם כמעט 0 ייצוג נשי.
זה לא היה נראה ככה אם בשס וג’ היו נשים.
הבעייה המעשית של כולנו בזה שאין נשים חרדיות בכנסת מסתכמת לדעתי ב2 סעיפים:
שאין מי שתדבר בשמנו, ו2. שגברים מדברים בשמנו.
שמענו הרבה גברים שמספרים לנו שנשים חרדיות רוצות הפרדה מגדרית בהרבה מאוד מרחבים.
בריקיינג ניוז- הם לא יכולים לדעת מה נשים חרדיות רוצות, כי הם לא נשים חרדיות.
אתם לא שומעים מה אנחנו רוצות, כי כדי להגיע לאוזניים שלכם אנחנו צריכות לעשות עבודת יח”צ קשה.
דמיינו שחצי מהח”כים החרדים היו נשים. כמה קל היה לשמוע מגוון דעות של נשים חרדיות אותנטיות. לכל אחת לשכה עם יועצות ודוברות, לכל אחת במה ציבורית שנגזרת מתפקידה.
כדי שהחכים החרדים יפסיקו לחרטט אותנו לגבי רצונות של נשים שהן לא הם- זה צריך להיות מאבק של כולנו להכניס נשים למפלגות החרדיות בכנסת.
הולכת להיות פה ממשלת זכרים לתקופה כלשהי. הלוואי ש כל אחת ואחד עד אחרונת הישראליות תבין- שזה שאין נשים במפלגות החרדיות- היא לא “הבעיה שלה” ולא “הבעיה שלהן”. היא הבעיה שלי, של כולנו.
