הסערה בעמותת ׳כולן׳
מאת אלונה לילי דרוטמן
כל מי שקצת מסתובבת ברשת לא יכלה לפספס בשבועות האחרונים את ה התפוצצות של עמותת כולן למי שהפיד שלו בפייסבוק עדיין לא לגמרי פמיניסטי. כולם זו עמותה שנלחמת למען שינוי השיח על פגיעות מיניות ואחת המתנדבות הצעירות בעמותה כתבה ברשת שאחת הנשים המרכזיות והעמותה הטרידה אותה לכאורה.
מכאן הכל רק הידרדר, כי לא רק שגילו מאינסוף פוסטים של עוד ועוד בנות ונשים עוד 1000 תקלות חמורות בהתנהלות של העמותה הן גם הגיבו לכל הפרשה הזאת, באופן ההפוך בדיוק מאיך שהן אומרות שוב ושוב שככה אמורים להתנהג.
אבל אני חייבת להגיד שמבחינת היא הבעיה מתחילה עוד הרבה קודם.
עמותת כולן מפיקה כל שנה את צעדת השרמוטות שזו צעדה בכל מיני מקומות בארץ, נגד תרבות האונס והאשמת הקורבן. היא הגיעה בהשראה מהslut walk שהתחילה בכלל בקנדה, אבל לפעמים לא הכל מתרגם טוב מאנגלית ובישראל נשמעו קולות של נשים ערביות. מזרחיות דתיות יוצאות אתיופיה, שביקשו ממש שלא להשתמש במלה שרמוטות בצעדה.
הן הציעו חלופה שמעביר את אותו המסר בדיוק מופקרות. הן הסבירו שעבורן המילה שרמוטה שהגיע בערבית, נתפסה עבורן כפוגענית, והן לא הרגישו שהן יכולות להזדהות עם המילה המנוכסת הזו, ולהרגיש נוח, ביטחון והזדהות עם המחאה. הן ביקשו שיזוזו טיפה ויעשו גם להן מקום. בחיפה ובירושלים זרמו עם זה למה לא בתל אביב?
אני יודעת שזה בא מכוונה טובה שנוכל לקחת את המילה שרמוטה הפוגענית כל כך, וה להשתמש בה כמו שאנחנו חושבות לנכון. אני באופן אישי יכולה להזדהות עם זה. אצלי בבית ספר המילה שרמוטה נשפך כמו מים רעילים בלי סוף, והיא שולחת אותי בדיוק למקום שכל מה שראה בשליטה אובססיבית של החברה במדיניות שלנו.
אבל בשביל סבתא, אושרת שלי, למשל, זה היה אחרת. המשמעות של המילה הזאת בשבילה הייתה קשה הרבה יותר ממה שאני יכולתי להבין כששאלתי. אני לא רואה שום סיבה טובה לזה שכולנו התל אביביות לא הסכימו לך לבקשה הזו להחליף מילה אחת כדי להכניס עוד המון נשים.
אנחנו צריכות להיות ביחד כמה שיותר מאיתנו וכדי לעשות את זה צריך לאפשר מרחב באמת לכולן.
