השקופים של המגזר החרדי
רות קליין על היוצאים בשאלה שנשכחים בדרך
מאת רות קליין
במסגרת המו״מ הקואליציוני דרשו מפלגות הציונות הדתית, ש״ס ויהדות התורה, להכפיל את תקציב הישיבות, שיעמוד כעת על כמעט שלושה מיליארד שח בשנה. אבל לאותם צעירים ואברכים שמתוקצבים כדי לשבת וללמוד תורה, יש עשרות אלפי קרובי משפחה שקופים, שכמעט ולא זוכים ליחס ממקבלי ההחלטות- היוצאים בשאלה – עליהם רציתי לדבר.
המרחק בין תל אביב לבני ברק אומנם נמדד בקילומטרים בודדים, אבל בעצם, הוא עצום. פעמים רבות, דרושות שנים כדי להשלים את הפערים ולהרגיש חלק מהחברה הכללית אליה בחרו היוצאים להשתייך אחרי שעזבו את המגזר, תוך שהם מתמודדים עם קשיים מגוונים.
כיוצאת בשאלה בעצמי, פגשתי את אלו שזקוקות לסיוע כלכלי, ואלה שמתאמצים לגשר על פערי ההשכלה, אלה שמנודים ממשפחתם ואלו שמורחקות מילדיהן.
כ-3,000 צעירות וצעירים בוחרים לעזוב את המגזר החרדי מדי שנה, ובעוד אוכלוסיית היוצאים בשאלה הולכת וגדלה, מדינת ישראל כמעט ולא מקצה לה משאבים ייעודיים ונסמכת בעיקר על ארגונים חברתיים שממלאים את החלל.
מיליארדי שקלים יתקצבו את לומדי הגמרא בישיבות, מאמצים רבים מושקעים בשילוב חרדים בחברה הכללית, באקדמיה ובשוק התעסוקה – ומי שבחרו להניח את התורה והמצוות בצד ולרכוש השכלה, שבחרו להשתלב בחברה, בצבא ובעבודה, החרדים לשעבר, יאלצו להמשיך לסלול לעצמם את הדרך, כמעט לבד, למרות הקשיים.
דווקא הם ימשיכו לחכות ליום שבו מדינת ישראל, היהודית והדמוקרטית, תראה גם אותם.
