נקמה היא טעות ערכית, מדינית וביטחונית
מאת דביר קריב
יש בציבור מי שדורשים נקמה על אירועי טרור –זה רעיון גרוע והוא לא מגיע בחלל ריק.
כוחות הביטחון המסכלים מאות פיגועי טרור בשנה לא תמיד מצליחים למנוע רצח המובל בעיקר מהסתה, לצערנו אין 100 אחוזי סיכול ואף פעם גם לא יהיו. הטרור שמכה בנו מאז רצח זלמן צורף ב 1851, כן, כבר יותר מ 170 שנה חלפו. הטרור שוב הרים ראשו, דווקא עכשיו בתקופה טעונה ומורכבת בחברה הישראלית.
ראש הממשלה נתניהו הוא ראש ממשלה מנוסה, קורא בשבוע שעבר באופן חד להימנע מפיגועי נקם. אני מניח שנתניהו אמר את זה על בסיס מודיעין שראה, על בסיס מספר ארועי תגובה שארעו ומאחר שזוכר את ההשפעה הרעה שהיתה לפיגועי הנקמה ברציחתו של אבו חדר ובפיגוע הצתת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא וגם כי מבין את ההשלכות שיהיו לפיגועי נקם על ביטחון ישראל.
נכון לזכור שהשר לבטחון לאומי בן גביר ייצג בעצמו כעורך דין את המפגע שהורשע בהצתת בית משפחת דוואבשה ואף תלה בסלון ביתו את תמונתו של המחבל היהודי ברוך גולדשטיין. הוא כרגע ראש המחנה מבחינת מפגע פוטנציאלי וחשוב שקולו ישמע להרגעת הרוחות.
השבוע הוצת בכפר תורמוסעיא בית כנקמה. במזל לא היה מדובר ב “דומא 2″ מאחר ובבית לא היו אנשים. המפגעים לא רק שלא היו עוזרים למצב הביטחוני אלא בדיוק ההפך, היו מאלצים את המערכת להקצות משאבים לפיענוח והרגעת הרוחות, משאבים להם המערכת כרגע זקוקה במאבקה בטרור הפלסטיני. ה”שמיכה” תמיד קצרה ולמערכת כלים מוגבלים שיש לנצלם מול איומי הטרור הערבי.
פיגוע נקם שכזה הוא הדבר האחרון שישראל צריכה, הוא אינו יועיל בדבר ובטח שלא ישפר את מצב הביטחון, בדיוק ההפך. נקמה היא טעות, מכל היבט, ביטחוני, ערכי, חינוכי, נקמה אינה מייצרת הרתעה אלא ההפך, מלבה הסלמה. חשוב שנזכור שאצלנו מקדשים את החיים ולא את המוות.
פיגועי נקם לא מייצרים התרעה, להיפך הם פוגעים בביטחון ישראל, ולכן נכון שנפעל מהראש ולא מהבטן.
