“אסור לעיתונות להקטין ראש” – טור דעה מיוחד מאת זהבה גלאון

“משה לא היה פובליציסט או שדרן. המקצוע האמיתי שלו היה אחר לגמרי: אמירת אמת. עולם התקשורת לא היה עבורו זירה לפרסום ותהילה, אלא, שליחות, כלי לתיקון עולם”: נשיאת מכון זולת, זהבה גלאון, בטור מיוחד לציון שלוש שנים לפטירתו של העיתונאי והפרשן המשפטי פרופ’ משה נגבי

היום הוא יום השנה השלישי לפטירתו של העיתונאי והפרשן המשפטי, פרופ’ משה נגבי שהיה מחבריי הקרובים, וקולו היה הביטוי הכי צלול ובהיר של שלטון החוק, השוויון בפני החוק ושל נורמות שלטוניות, אתיות ומוסריות. אני עדיין מתקשה להתרגל לעולם שבו הקול הזה אינו עוד.

בעוד שבועיים, במהלך מערכת הבחירות, שהמאפיין המרכזי שלה זה עידן הפייק ניוז והפוסט אמת, מכון זולת ודמוקרטTV יקיימו אירוע לזכרו. בימים אלו כשלא תמיד ברור מהם הגבולות של חופש הביטוי וכיצד העיתונות יכולה להמשיך לשמש כלב השמירה של הדמוקרטיה ולהבטיח פרסום אמין, מדויק ואחראי של ידיעות ודעות, כשבדרך לראשות הממשלה, נתניהו הצליח לבנות מנגנון השחרה שהרעיל כל אפשרות לנהל דיון משמעותי על החיים כאן. כבר אי אפשר לדעת האם פרשן מסוים כתב דבר מה על דעתו או שקיבל את דפי המסרים שלו מבלפור; אם אתה מנהל ויכוח עם אדם אמיתי או עם מיתמם בתשלום.

חסר יותר מתמיד. פרופ' משה נגבי (צילום: פלאש 90, יוסי זמיר)

חסר יותר מתמיד. פרופ’ משה נגבי (צילום: פלאש 90, יוסי זמיר)

דיבה והתרת דם תמיד היו שיטת הבחירות המועדפת על נתניהו. ראש הממשלה הוקלט מנסה להפוך עיתון לביטאון, להטות את הסיקור התקשורתי של שני גופי תקשורת גדולים במטרה לגנוב בחירות, ועדיין מצביעיו מספרים על זרועותיה התמנוניות של “הקרן החדשה”.
במאמר האחרון שמשה ז”ל פרסם בעיתון הארץ “כל האמת על שוחד” הוא התייחס לעידן הפייק ניוז והפוסט אמת “אסור לעיתונות לשחק אותה “ראש קטן”, אלא להתגייס להפרכת התודעה המשפטית הכוזבת והמסולפת” כתב. זה היה משה, אדם שתיקן את העולם והוא כל כך חסר.


משה לא היה פובליציסט או שדרן. המקצוע האמיתי שלו היה אחר לגמרי: אמירת אמת. עולם התקשורת לא היה עבורו זירה לפרסום ותהילה, אלא, שליחות, כלי לתיקון עולם. כל חייו ניסה משה להפוך את ישראל למקום טוב יותר, צודק יותר, הוגן, מוסרי. כל חייו משה ניסה לחבר את המשפט לצדק – והתקשורת הייתה עבורו האמצעי להיאבק בשחיתות הציבורית והשלטונית. בקרב מול הסרטן, ניצח בסוף הסרטן. את הקרב למען ישראל דמוקרטית ולמען חופש העיתונות בישראל אסור שננהל לבד. הקרב הזה כבר כאן, הוא מתחולל יום יום, והוא חשוב מכדי שנפקיר אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *