“קול גלגל” או: המדריך להצבעה נכונה לעתיד המדינה

דרור מנואל ציפורי

איך נראים החיים בין בחירות לבחירות? מטלטלים. דרור מנואל ציפורי עושה סדר בין דרמה לדרמה ומזכיר לכולנו שיש עדיין תקווה ומשמעות לפתק שלכם בקלפי. מורה נבוכים למצביע המבולבל – יוצאים לדרך!

עוד חוזר הניגון, שהוא כמטרונום חיינו כאן בישראל של 2020-2021 – בין בחירות לבחירות. אך הפעם נראה שהסיכוי להכרעה הוא הגבוה ביותר מבין ארבעת הסבבים. כך, חשיבותו של הקול שלך היא לא פחות ממכרעת. איך אמר ספיידרמן? “עם כוח גדול באה אחריות גדולה”? לגמרי. ולכן, כשירות לציבור אני מגיש בזאת את “קול גלגל” – מדריך קצר בן 3 נקודות שאני מקווה שיסייע לך לשקול בצורה נכונה יותר את הפתק שבסופו של דבר תכניס.י לקלפי – פתק שללא ספק יקבע את עתיד המדינה. אז, לאן הקולות שלנו מתגלגלים?

מתגלגלים מבחירות לבחירות. צפו בדיבייט עם ח”כ ולדימיר בליאק (“יש עתיד”) ופרופ’ אסנת עקירב (“המפלגה הכלכלית”):

1. מה יהיה ביום שאחרי?

ככל שהסיכוי להכרעה עולה, כך עולה גם הסכנה להסתפקות “ביום שאחרי”. גוש רק-נתניהו, כמו גוש רק-לא-נתניהו, מבססים טענותיהם על “היום שאחרי” הבחירות – ביום שאחרי, אומרים שני הגושים, רק נתניהו או הסתלקותו של נתניהו יוכלו להוביל אותנו לחוף מבטחים. אולם נראה שרוב האזרחים לא חושבים על “היום שאחרי היום שאחרי”, או אם תרצו – מה נעשה כשנגיע לחוף המבטחים? כיצד ייראו החיים שלנו עליו? לא מספיק להגיע אל החוף, צריך לבחור את המנהיג הנכון שיידע להבטיח (או לפחות להתאמץ) לפעול למען חיים ראויים עבור כלל תושבי החוף.

אני מציע, ובעצם ממש מבקש, שנבחר את הפתק גם לפי פני המדינה שאנחנו רוצים לראות כאן ביומיים שאחרי – כי ההישארות או ההסתלקות שלו יקרו ביום אחד, השאלה האמיתית היא מה אנחנו רוצים שיקרה לאחר מכן ומי יבטיח לנו שהדמות של מדינת ישראל תתעצב לפי האני מאמין שלנו. פתק לגדעון סער הוא פתק לממלכתיות ולניקיון כפיים, אבל לא פחות מכך גם ל”החלת ריבונות מיידית”; פתק לבנט הוא פתק לחיזוק הימין על-חשבון השמאל, אבל גם לחיזוק היהדות על-חשבון הדמוקרטיה בישראל. אלו לא בהכרח דברים רעים, אבל חובה לשקול זאת במסגרת ההצבעה.

2. מה הקול שלי באמת עושה?

התשובה – כלל לא בטוח שאת מה שהתכוונת. נבחן שתי סוגיות: הראשונה, האם המפלגה באמת עשתה את מה שהיא אומרת שתעשה? אם הצבעתי לליכוד כדי לרסן את בית-המשפט ולהחיל ריבונות, כדאי לי להסתכל מה הליכוד עשה (או לא עשה) בנושאים אלו ב-12 השנים בהן הוא בשלטון. אם הצבעתי לישראל ביתנו כדי לחסל את הניה ולחוקק עונש מוות למחבלים, די לי בגוגל פשוט כדי להתבאס.

רק לא-או אין עוד מלבדו. נתניהו (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

רק לא-או אין עוד מלבדו. נתניהו (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

הסוגיה השנייה היא הסכם העודפים, הסכם אותו חותמות שתי מפלגות על-מנת שלא לבזבז קולות, והקולות יכולים לעבור מהאחת לשנייה. כך, קול ליש עתיד עשוי למצוא את עצמו בישראל ביתנו, והצבעה לליכוד היא הצבעה פוטנציאלית למפלגת “נועם”. כן כן, הצבעה לשר אמיר אוחנה היא בו-בזמן הצבעה למי שקוראים לו “סוטה, בהמה, ולא נורמלי”.
אם כן, הקשר בין הפה והלב של המפלגות הוא לעיתים כמו הקשר בין הזמן ושעון מפגר – לפעמים, בפוקס, יש התאמה.

3. לאן הקול שלי באמת הולך?

התשובה – אולי בדיוק לצד השני. כולם זוכרים את 1,400 הקולות המפורסמים שהפרידו בין “הימין החדש” לאחוז החסימה בבחירות א’, אבל לא הרבה מדברים על 138,000 האזרחים שקולותיהם חיזקו את הליכוד וכחול-לבן מבלי שאף אחד שאל אותם. חוק בדר-עופר (1973) קובע שיטה לפיה קולותיהם של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה “מועברים” בעדיפות עליונה למפלגות הגדולות (לא ישירות, באמצעות חישוב מספר הקולות הנדרש עבור מנדט). במילים אחרות – הצביעו בנט, קיבלו גנץ ונתניהו.

הצבעה למפלגות שמסתכלות מלמטה על אחוז החסימה לא באמת “מבזבזת קולות”, היא עושה משהו גרוע יותר – היא עלולה להמיר את הקול שלך לקול אחר ולחזק בדיוק את מי שלא רצית שיתחזק. זה מסר לא פשוט עבור המפלגות הקטנות אולי, אבל זה מסר שהכרחי לנו כבוחרים לקחת בחשבון כשעמדת הקלפי מונה לא פחות מ-39 פתקים.

גזרו ושמרו: כלל מספר 1: לחשוב גם על “היום שאחרי היום שאחרי”. כלל מספר 2: לבחון את הקשר בין הפה והלב של המפלגות. כלל מספר 3: לא להמר על הקול שלנו.

נחשוב טוב יותר, נבחר טוב יותר, נעצב עתיד טוב יותר. ולהיפך. זה באמת כל-כך פשוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *