“שומר החומות” – לשם מה?

דרור מנואל ציפורי

שמירה על המצב הקיים, הסטטוס-קוו, איננה חזון. אף לא יעד. הדבר דומה לאתון שעומד בפני ערמת חציר ושוקת מים ומתלבט ימים ארוכים אם לאכול או לשתות, ולבסוף מת מצמא ומרעב. מי שנותר במקומו לאורך זמן סופו להתרסק. כך חברת נוקיה, כך כדור-הארץ המסתובב, כך גם אנחנו. הסיבה לכך היא שכל מי ומה שמסביבנו ממשיך לנוע. קראו את טור הדעה של דרור מנואל ציפורי

אני רוצה לפתוח עם בנימין ואליסה. הראשון נתניהו, השנייה מארץ הפלאות. הראשון אמר “יעדי המבצע הושגו”. השנייה שאלה “באיזו דרך עלי ללכת?”, וכשהחתול אמר לה בחזרה “זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע”, היא השיבה “לא אכפת לי כל-כך לאן”. ובעיקר ניכר – שלשניהם אין מושג קלוש, ולא אכפת להם מכך. בנוגע לראשון, האם מישהו מהציבור יודע מה היו יעדי המבצע מעבר ל”הנחתת מכה קשה על החמאס”? (וגם אם זה בכלל יעד: מהי מכה? איך מודדים אותה? מתי היא נחשבת קשה? האם היא לפי דעתו של המכה או המוכה?) האם מי שמחזיקים בסמכויות ההנהגה מילאו את תפקידם בשיתוף ציבור המונהגים ופירטו לאן פנינו מועדות? למה קורה מה שקורה, ואיך נוודא שזה לא יקרה שוב בעוד שנתיים, חמש או שבע?

וגם אם נניח שהשם “שומר החומות” מגלם את יעדו העיקרי של המבצע, אז אני שואל: נשמור על החומות, כי צריך, אבל אז מה? האם מישהו בכלל יודע לאן פנינו מועדות כשאנחנו בתוך עצמנו? נשמור על החומות כדי שבתוכן נמשיך להתנהל ללא תקציב מדינה, הכלי החשוב ביותר לניהול החיים המשותפים שלנו כאן על-בסיס הקצאת משאבים נכונה? כדי שבתוכן שוב לא תקום ממשלה, ונמשיך להתנהל כשהמוסדות שאמורים לשפר את חיינו מתנהלים כמתים-חיים על ערש דווי? כדי ששוב מחירי הדיור והמחיה יעלו וכתגובה נצטרך להודות על חיסונים? כדי שבתוך החומות הללו נהרוג אחד את השני משנאה, נעלה באש מוסדות תפילה או נרגום בתי-עסק באבנים, בין היתר בגלל שאין לנו אופק או חזון מדיניים ולא ברור שאנחנו צועדים לעתיד טוב יותר, או לאיזשהו עתיד בכלל? כשלא ברור מה מנסים להשיג בפנים, איך יהיה ברור מה אנחנו מנסים להשיג בחוץ?

“נתניהו טרח לרסק את הרשות הפלסטינית” – ערן עציון ואפרים סנה על המדיניות הביטחונית של ישראל במהדורה המרכזית באולפן דמוקרטTV>

ונחזור לאליסה. התשובה שהיא קיבלה מהחתול יכולה גם לשמש את מי שמתיימרים להיות מנהיגינו: “אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי”. נראה שמי שעומדים בראש מדינתנו לוחצים שוב ושוב על כפתור “אינני הנהג” במקום להכניס את יעד(י) הנסיעה. כך באסון מירון, כך בהיעדר ממשלה ותקציב, כך בהתפרקות המסגרת האזרחית. לכן עלינו להבהיר להם, ולעצמנו: מנהיגות ללא חזון איננה מנהיגות. מנהיג שלא נוהג לשום מקום, איננו מנהיג. ציבור שלא יודע לאן פניו מועדות, איננו מונהג. ואת התוצאות של אלו ראינו בחודש האחרון.

ולא, שמירה על המצב הקיים, הסטטוס-קוו, איננה חזון. אף לא יעד. הדבר דומה לאתון שעומד בפני ערמת חציר ושוקת מים ומתלבט ימים ארוכים אם לאכול או לשתות, ולבסוף מת מצמא ומרעב. מי שנותר במקומו לאורך זמן סופו להתרסק. כך חברת נוקיה, כך כדור-הארץ המסתובב, כך גם אנחנו. הסיבה לכך היא שכל מי ומה שמסביבנו ממשיך לנוע. וכך, מי שנשאר במקום למעשה לא נשאר במקום – הוא הולך אחורה. אתון, חברה מסחרית, כוכב-לכת, בני-אדם, כולם זקוקים לתנועה ומטרה כדי להתקיים. זאת הסיבה שהובילה את ויקטור פראנקל לקבוע ש”האדם מחפש משמעות”, ושחיים ללא מטרה אינם חיים בעלי משמעות או ערך.
ולכן – מי שמבקש להנהיג, שינהיג. לאלו שנמצאים בעמדות הכוח: תכניסו כבר איזשהו יעד ותתחילו לנסוע. כדי שהחיים שלנו כאן יהיו בעלי משמעות וערך. כדי שתהיה לנו סיבה לשמור על החומות.

One Response to ““שומר החומות” – לשם מה?”
  1. ירון צפורי הגב

    יפה נכון וכואב שזה מצב המנהיגות… והעדר דרך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *